רש"י על סוכה כ״ח

1 התם מבטל ליה - להאי פקק לגבי חלון וחשיב ליה מכותל עצמו הלכך הוי מוסיף אבל סדין אנן סהדי דלא מבטיל ליה לגבי סוכה וסופו ליטלו הלכך לא פשיטא לרבי אליעזר דליהוי מוסיף:

2 אינן אלא מפי השמועה - בתמיה:

3 הזקקתוני - כלומר תזקיקוני לומר דבר כו' אגיד לכם את מדותי וזו אחת מהן:

4 שיחת חולין - דברי הבאי ושחוק כלומר מה שספק בידי לא מפני שטרחתי בכל אלה ואי אפשר שאמרו רבותי דבר בבית המדרש ולא שמעתיו ומה שלא שמעתי לא אומר שכך היא מדתי:

5 בלא תורה - בלא גירסא שהיה הולך ושונה תמיד:

6 חוץ מערבי פסחים - מפני עשיית פסחיהם ומפני התינוקות שלא ישנו כך מפורש בפסחים דף קט.:

7 וערב יום הכפורים - שצריך לאכול מבעוד יום:

8 משנה - כגון משנה וברייתא של ששה סדרים:

9 גמרא - זו היא סברא שהיו התנאים אחרונים מדקדקים בדברי הראשונים הסתומים לפרשם וליתן בהן טעם כמו שעשו האמוראים אחר התנאים שפירשו דברי התנאים שלפניהן וקבעו בהן גמרא ואותו דיוק שבימי התנאי' נקרא הש"ס:

10 הלכות - הלכה למשה מסיני כגון גוד ולבוד ודופן עקומה שיעורין חציצין מחיצין עשר נטיעות ערבה וניסוך המים:

11 דקדוקי תורה - ריבויי אותיות שבאין לדרוש בהן ריבוים ומעוטים כגון האזרח להוציא הנשים שדקדקה התורה בלשונה לכתוב אות יתירה ללמד:

12 דקדוקי סופרים - שהוסיפו לדקדק אחר מעשה הבריות ולהחמיר ולעשות סייג ואזנים לתורה וגזרו גזרות להרחיק את האדם מן העבירה ודכוותה בבכורות ד' ל: גר הבא לקבל תורה עליו חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו ר' יוסי אומר אפילו דקדוק אחד מדקדוקי סופרים:

13 קלים וחמורים - דברים הלמדין בק"ו שניתנו לדון מעצמן לכל אדם ולא פירשו כלום בסיני:

14 וגזרות שוות - דברים הלמדין בג"ש:

15 תקופות - חשבון הילוך חמה ולבנה:

16 וגימטריאות - דברים הלמדין בלשון גימטריא כגון ירמיהו כה שש"ך בבל בא"ת ב"ש כשדים שם נא לב קמי בא"ת ב"ש סהדה מנון לקמן סוכה ד' נב: בא"ט ב"ח וכן לפי מנין האותיות כגון סתם נזירות שלשים יום נזיר ד' ה. מקדוש יהיה יהי"ה בגימטריא שלשים הוו:

17 שיחת מלאכי השרת שיחת שדים שיחת דקלים - לא ידענא מאי היא:

18 משלות כובסין ומשלות שועלים - שיסדו קדמונים לתת אמתלא לתוכחתם ותולין אותן בכובסים ובשועלים כגון סנהדרין לט. מאזני צדק אבות אכלו בוסר:

19 הויות דאביי ורבא - כל איבעי' להו לאביי ורבא הוה מספקא להו ובכולן נתן את לבו ונתן בהן טעם ובימי אמוראים נשתכחו:

20 נשרף - שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו:

21 מתני' משם ראיה - בתמיה:

22 נשים ועבדים - מפרש בגמרא:

23 גמ' האזרח - בבני ישראל ישבו בסוכות:

24 אזרח זה אזרח - אי הוה כתיב אזרח הוי משמע כל תולדות ישראל אנשים ונשים:

25 כתיב האזרח - מיומן שבאזרחים להוציא את הנשים:

26 לרבות את הקטנים - לקמן רמינן מתניתא עלה:

27 בעינוי - יום הכפורים דכתיב תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר אלמא ה' לרבויי אתא:

28 אמר רבה הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי - הנך תרי מילי ליכא למידרשינהו לתרוייהו מקראי דאם זו ה' לרבות אף זו ה' לרבות ואם זו למעט אף זו למעט אלא על פי הלכה שנאמרה למשה מסיני באחד מהן לחילוף נאמרו שני דברים הללו זו לחיוב וזו לפטור וחדא מינייהו לאו ממשמעותא אלא רבנן אסמכינהו אקראי חדא ממשמעותא וחדא אסמכתא בעלמא דאלו קרא חילופא משמע ולמילתא אחריתי אתא:

29 ה"ג הי קרא והי הלכתא ותו למה לי קרא למה לי הלכתא - הי קרא הי מינייהו ממשמעותא והי לאו ממשמעותא דקרא דאלו קרא חילופא משמע אלא מהלכתא הוא דאתמר ותו למה לי קרא למה לי הלכתא לא בסוכה לפטור ולא בעינוי לחיוב:

30 נשים פטורות - בפ"ק דקדושין ד' לד. מפרש:

31 ויום הכפורים - לא תעשה הוא וכרת הוא וכל מצות לא תעשה בין זמן גרמא בין לא זמן גרמא נפקא לן בקדושין ד' לה. מדרב יהודה דחייבות:

32 אמר אביי לעולם סוכה - לפטור' הלכתא היא דאלו קרא חיובא קמרבי דאזרח גברי הוא דמשמע וה' לרבות את הנשים הוה לן למדרשיה כדדרשינן ביום הכפורים אלא שהלכה למשה מסיני פוטרתן ודקתני האזרח להוציא את הנשים אסמכתא בעלמא הוא ועיקר קרא לרבויי אתא כדלקמן ודקשיא לך למה לי הלכתא לפוטרן הא מצות עשה שהזמן גרמא הוא איצטריך ס"ד כו':

33 רבא אמר אצטריך - מה התם נשים חייבות באכילת מצה ואף ע"ג דמצה מצות עשה שהזמן גרמא דנפקא כדר"א בפסחים דף מג: שנאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל מצות כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה ונשים ישנן במצות לא תעשה דהיינו אכילת חמץ:

34 והשתא דאמרת סוכה לפטורה הלכתא היא - ולאו ממשמעותא דאילו ה' דקרא רבוייא היא קרא למה לי כלומר אמאי אתא ה' דסוכה:

35 לרבות את הגרים - שחייבים בסוכה:

36 מדרב יהודה נפקא - ולמה לי קרא ה' דהאזרח לרבויי נשים לעינוי:

37 לתוספת עינוי - שהצריך הכתוב להתחיל ולהתענות מבעוד יום:

38 הואיל ומעטיה קרא - מלאו וכרת דכתיב בעינוי ויקרא כג בעצם היום הזה על עצמו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת עינוי ומאזהרה נמי אימעוט בפרק בתרא דיומא דף פא. נשים נמי למעטי דלא ליחייבו ביה אפילו למצות עשה בעלמא:

39 קטן שהגיע לחינוך - משאינו צריך לאמו:

40 אסמכתא בעלמא נינהו - וקרא לרבי אליעזר כדאית ליה לרבות גר שנתגייר בינתים וקטן שגדל דעושים סוכה בחולו של מועד מה שאין שאר ישראל עושין או לרבנן כדאית להו שכל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת ולהכשיר סוכה שאולה:

41 הכי גרסינן כל שניעור משנתו ואינו קורא אמא - שאינו כרוך אחריה לקרותה בכל שעה שניעור:

42 ופרכינן אמא גדולים נמי קרו - כלומר שאינו קורא לאמו הוא דקרית ליה אין צריך לאמו הא אם קורא אמא צריך לאמו קרית ליה אפילו גדול שאינו צריך לאמו רגיל לקרותה כשניעור:

43 אלא כל שניעור ואינו קורא אמא אמא - שאינו כרוך אחריה לקרות ולשנות עד שתבא אליו אבל קורא ושותק לאו צריך לאמו הוא:

44 מעשה לסתור - דהא קטן הצריך לאמו הוא ואמאי פיחת וסיכך:

45 מתני' סוכתו קבע - להיות כל עיקר דירתו בה:

46 מאימתי מותר לפנות - הימנה ולירד:

47 משתסרח המקפה - משתתקלקל המקפה כל תבשיל קפוי לא רך ולא עב קרוי מקפה:

48 משל לעבד כו' - כלומר גשמים היורדים בחג סימן קללה הם משל לעבד כו':

49 ושפך לו קיתון - של מים על פניו ובגמרא מפרש מי שפך למי:

50 גמ' ומשנן בסוכה - סובר למודו ומחתכו על בוריו לעמוד דהיינו שמעתא דאמוראי וסברא של טעמי משנה וברייתא מה טעם זה חייב וזה פטור זה אסור וזה מותר:

51 מקרי ומתני - לקרות שבכתב ולשנות משניות הערוכות ושגורות בפה:

52 במטללתא - בסוכה:

53 ותנוי - הש"ס דהוא סברא לטרוח ולשנן וכן שמעתא דאמוראי שאינן באות אלא מכלל דקדוקי שהן למדין מתוך דברי משנה דמדמו מלתא למלתא:

54 בר ממטללא - אם ירצה דמצטער הוא ומצטער פטור מן הסוכה והאויר יפה לו להרחיב דעתו קא סלקא דעתיה תנוי היינו משנן:

55 הא למיגרס כו' - כלומר תרי גווני שינון הוו למיגרס גמרא הברורה לו כבר והיינו שמעתא צריך סוכה והיינו משנן:

56 לעיוני - בר ממטללתא: